הרשקוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת וועדת הרשות עפ"י תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"), שלא להכיר במערער כ"נכה נזקק" לתקופה החל מ 1.6.08 ועד 31.12.08.

2.בתאריך 29.4.07 נפגע המערער בכתף שמאל כאשר מעד במקום עבודתו ב"אגד".

התובע עבד באגד החל משנת 1981, תחילה כנהג ובמהלך כ 10 שנים אחרונות בטרם הפגיעה שימש בתפקיד מנהל הנכסים הארצי של "אגד".

3.וועדה רפואית קבעה בתאריך 23.10.08, כי למערער 20% נכות זמנית לתקופה החל מ -30.7.07 ועד 31.3.09 .

עם תום התקופה, בתאריך 1.4.09, קבעה וועדה רפואית כי לא נותרה למערער נכות מהפגיעה.

ערר שהגיש המערער על ההחלטה הנ"ל נדחה ע"י וועדה רפואית לעררים.

4.בתאריך 1.1.09 הגיש המערער בקשה להכרה כנכה נזקק לפי תקנה 18א', לתקופה החל מ -1.6.08 ועד 31.12.08.

המעביד ("אגד") אשר התבקש למלא טופס פרטים כמקובל הודיע בתגובה, כי שולם למערער שכר לתקופה הרלבנטית. בסעיף ההערות הוסיף וציין:

"קיבל שכר בגין פדיון ימי חופש העומדים לזכותו.

ב 27.10.08 הוצעה לחבר עבודה לא בנהיגה, במרכז הבקרה".

5.בהחלטה מתאריך 19.2.09 דחתה וועדת הרשות (להלן: "הוועדה") את הבקשה , בקבעה דלקמן:

"עפ"י הממצאים אשר פורטו בדו"ח הוועדה הרשות סבורה כי התובע מסוגל לעבודה כלשהי בתקופה זו. כמו כן מעבידו מוסר כי הוצעה לנ"ל עבודה לא בנהיגה החל מ 10/08.

עפ"י הסכם עבודה לגבי חברי אגד, הנ"ל – בתקופת ההיעדרות בגלל מחלה – מקבל משכורת בסיסית ועל כן יש לו הכנסה".

6.בדיון בביה"ד אישר המערער, כי אכן בכל פרק הזמן הרלבנטי קיבל תשלום בגין ימי החופשה אשר נצברו לזכותו במהלך תקופת עבודתו. לטענתו, שגתה וועדת הרשות בהביאה בחשבון תשלום זה כ"הכנסה מהתעסקות" , משלדבריו, אין מדובר במשכורת, אלא "קיבלתי משכורת על חשבוני ...מדובר בכסף שהוא שלי ....ימי חופשה העומדים לזכותי... אני מסביר כי קיבלתי תשלום לכל התקופה בה מדובר עבור ימי החופש שצברתי בתקופת עבודתי באגד ".

משכך, לשיטתו, היה על הוועדה לקבל את תביעתו ולהכיר בו כנכה נזקק והדחייה – אינה כדין.

7.לטענת ב"כ המל"ל, לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה , משלא התמלאו במערער שני התנאים כנדרש בתקנה 18א'(א) לתקנות הביטוח הלאומי , תשט"ז 1956 (להלן: "התקנות") לצורך הכרה בו כ"נכה נזקק".

הכרעה

8.בתקנה 18א' לתקנות נקבע (ככל הצריך לענייננו), דלקמן:

"(א). בתקנה זו –